רעמים וברקים

פחד מרעמים ומרעשים חזקים אחרים בכלבים וחתולים עשוי להופיע בכל שלב לחייהם ולא ברורה הסיבה.

הגורמים לחרדה רבים ויכולים להיות גנטיים, סביבתיים, ידוע כי לטראומות מהעבר, הפרדה בגיל צעיר מידי מהאם, התעללות, חיזוק חיובי מצד הבעלים להתנהגות של פחד וכו' יש השפעה על ביטוי הפחד. הדבר נפוץ יותר בכלבים מאשר בחתולים.

תגובת הפחד לרעשים היא למעשה מנגנון הישרדותי של בעל החיים שמקשר את הרעש לסכנה. במצבים קלים הפחד הוא רגעי ובעל החיים יחזור לתפקוד רגיל די מהר. במצבים קיצוניים הפחד הופך לחרדה אשר משפיעה על הכלב במשך שעות או ימים, יכול לפגוע בתפקודו ובבית כולו.

סימנים השכיחים לפחד משלבים מאפיינים גופניים והתנהגותיים: אישונים מורחבים, חוסר תיאבון, חוסר מנוחה, ריור, רעד, מציאת מחבוא (במיוחד חתולים), עשיית צרכים בבית, ניסיונות בריחה, זינוק לעבר חלונות/ טיפוס על קירות (במיוחד חתולים), היצמדות אובססיבית לבעלים, אי ציות לפקודות, נביחות ויללות.

הטיפול בחרדה מרעמים מורכב ודורש סבלנות והתמדה, חשוב להבין כי לא תמיד ניתן להעלים לגמרי את החרדה אלא לשפר את עוצמת הסימנים הקליניים.

דרכי טיפול: ישנן דרכים שונות אך כולן מתחילות בגישת הבעלים ויכולתם להישאר רגועים. טיפול התנהגותי הוא המרכיב העיקרי בטיפול ואילו הטיפול התרופתי הוא רק השלמה של הטיפול.

הימנעות מחיזוקים חיוביים כגון ליטופים או מילות נחמה חשובים על מנת למנוע "חיזוק" של התנהגות הפחד. לחלופין חשוב להימנע לחלוטין מלכעוס על בעל החיים היות והדבר עלול לגרום להחמרת המצב.

בכל מקרה ניתן להביא להטבה בעזרת שילוב שלושה מרכיבים פשוטים: שינוי סביבתי התאמה התנהגותית טיפול רפואי

סביבתית - הפחתת או חסימת של רמת הרעש. לדוגמא: הפעלת טלוויזיה או מזגן ברקע, סגירת החלונות. מתן דוגמא אישית. רמת המודעות שחיות מחמד מגלות כלפי הבעלים גבוהה מאוד ולכן חשוב להישאר רגועים. בריאות ומצב תזונתי טוב שכן בעיות בריאותיות עשויות להגביר את רמות הסטרס והרגישות.

התאמה התנהגותית- כאשר הכלב נבהל מרעש הרעמים, מומלץ להשתמש בקשר בין הבעלים לבעל החיים כדי להקנות שלווה ולהפחית חרדה שימוש בטון מרגיע, ליטוף והשראת ביטחון עשויים להפחית משמעותית את החרדה בעת גירוי. ענישה מכל סוג לא מתאימה לטיפול ורק עלולה להחמיר את המצב. יש להיזהר ממתן יתר תשומת לב, ליטופים או מילות נחמה שעלולים להחמיר את הבעיה ולהוות חיזוק חיובי לתגובת הפחד. כן כדאי לשלב בין הגירוי השלילי המתקבל כתוצאה מהרעש הסביבתי בתגמול חיובי כגון צ'ופר לפני או במהלך רעמים או זיקוקים.

מומלץ לא לצאת לטיול בחוץ בעת סופה ולהכניס הביתה בע"ח אשר חיים בחוץ, לסגור חלונות לשים מוזיקה ולנסות להסיח את דעת בעה"ח מהרעשים שבחוץ. אפשר לעשות חשיפה קבועה ועולה בתדירותה לרעש (ניתן להשתמש בהקלטה) היוצרת עם הזמן תגובה יורדת בעוצמתה מצד הכלב שיטה זו נקראת דה סנסיטיזציה והיא פחות יעילה בחתולים.

- טיפול תרופתי מטרת הטיפול התרופתי בחרדה מרעמים היא להפחית במהירות יחסית את עוצמת החרדה ולשפר את איכות החיים של בעל החיים ולעיתים גם את של הבעלים. בחירת התרופה נעשית בהתאם לעוצמת החרדה והסימנים הקליניים. ישנן תרופות הפועלות במהירות ולזמן קצר ויש שפועלות לזמן ממושך יותר אך לוקח להן יותר זמן להתחיל לפעול.

המלצה להתחיל בטיפול תרופתי קבוע מתבססת על בדיקה גופנית מלאה, בדיקות מעבדה בסיסיות (דם, שתן) ודורשות מעקב רפואי.

לסיכום תופעת החרדה מרעמים היא תופעה נפוצה ולעיתים מורכבת ואנו כאן לסייע בהתמודדות ולעבור את החורף רגועים ובטוחים.