VetClinic
מקרים מיוחדים
תולעת הפארק של צ'אפי
צ'אפי כלב מתוק בן 12 הגיע למרפאה עם תלונה על שיעולים כרוניים מזה כחצי שנה.
ביצענו צילום בית חזה ובו נראתה מסה שהעלתה לנו חשד לתולעת הפארק אך משום שהסימנים הקלינים לא כל כך התאימו, המשכנו הלאה לבדיקה אנדוסקופית שהעלתה את התמונות החד משמעיות הללו.
כלבים עלולים לפגוש בטיולים היומיים חומרים אורגניים שונים שהם אוכלים בשמחה, גם חיפושיות זבל מחפשות מזון ולעיתים נבלעות ע"י כלב בטעות. אם החיפושית נגועה בתולעת הפארק הכלב ידבק גם כן.
כלבים רבים שנדבקו בטפיל לא מראים תסמינים חיצוניים זמן רב כמו צ'אפי שלנו, עד שהנזק רב. התסמינים מגוונים ורבים, ולא יחודיים. לכן מאוד קשה גם לאבחן את המחלה.
התולעת יכולה לגרום ל-
נזק לאבי העורקים- עלול לגרום דימום ומוות פתאומי.
נזק לחוט השדרה- עלול לגרום לחולשה, שיתוק.
גושים (גרנולומות) בוושט שגורמים להקאות חוזרות ומתמשכות עד ירידה במשקל של הכלב, שלשול, קשיי בליעה, הפרשת ריר, קשיי נשימה, שיעולים.
הגושים עלולים להפוך כעבור זמן מה לגידולים סרטניים.
בסרטון ניתן לראות את הבדיקה האנדוסקופית של צ'אפי שבה מתגלה מושבה של תולעת הפארק.
בקיצור חברים אל תשכחו להקפיד לטפל בכלבכם! הטיפול המונע נכלל במנוי השנתי ולכן אין סיבה להתעכב (:
חסימה בדרכי השתן של רקס
רקס חתול בן שנתיים וחצי, שמנמן וחמוד להפליא הגיע למרפאה שהוא לא מרגיש טוב, בבוקר אפילו הקיא.
מיד עם הבדיקה הראשונית תוך כדי מישוש הבטן הורגשה שלפוחית שתן ענקית וכואבת, סימן שהוא אופייני מאוד לחסימות שתן אצל חתולים זכרים.
טישטשנו את רקס ולקחנו בדיקת דם לקבלת מידע נוסף על מצבו, בדיקות הדם הראו עליה מאוד גדולה במדד הקריאטינין, שהוא מדד לתפקודי כליות.
מיד החדרנו קטטר והתחלנו שטיפות של שלפוחית השתן, חיברנו אותו לנוזלים ובמשך שלושה ימים היה מאושפז אצלנו עם נוזלים לווריד וקולר אליזבת על ראשו. במשך השלושה ימים שהוא היה מאושפז בדקנו את מצב הקריאטנין בדם שלו וראינו שהמצב השתפר משמעותית כל יום.
רק אחרי שווידאנו שהקריאטנין חזר למצבו האופטימלי שחררנו את רקס בחזרה לבעליו עם הוראות לאכול מזון מיוחד לתפקדי השתן והכליות.
בסופו של דבר רקס עכשיו בסדר ומרגיש מצוין! אך חייב להמשיך לאכול מזון מיוחד, אם תחזור התופעה יכול להיות שיהיה צורך בביצוע ניתוח בו מרחיבים את דרכי השתן על ידי שינוי מבנה הפין..
חסימה בדרכי השתן של חתולים הוא אחד המצבים הנפוצים שווטרינרים נתקלים בהם. חסימה של דרכי השתן קיימת כמעט אך ורק בזכרים, בעיקר בחתולים מסורסים ושמנים, ומופיעה לרוב בגיל 2-5 שנים. טיפול ותזונה נכונים יכולים למנוע את התופעות ואילו השגחה ותשומת לב להתנהגות שונה של החתול יצילו את חייו. היו ערניים ושכולם יהיו בריאים.
הסכרת של נילי
נילי, כלבה מעורבת ותיקה בת 12 שמטופלת אצלי מאז שנולדה, הגיעה אלי לפני כשנה וחצי כשהיא לא ממש מרגישה טוב, ירדה במשקל והבעלים סיפר כי שותה המון . תיאבון היה תקין למדי.
בבדיקות דם ושתן שנערכו במקום (וגם אלו שבוצעו בוקר לאחר מכן בצום) נמצאו ערכים של מעל 400 גלוקוז בדם והימצאות גלוקוז בשתן, ממצאים שלא הותירו מקום לספק - לכלבה יש סכרת!!!
אינסולין הוא הורמון המופרש באופן טבעי בגוף, מאיבר סמוך לקיבה המכונה לבלב. האינסולין מופרש כאשר רמות הסוכר בדם עולות, כלומר- אחרי ארוחה. תפקידו של האינסולין הוא להעביר את הסוכר שבדם, הגלוקוז, אל תוך התאים. התאים זקוקים לגלוקוז המעניק להם אנרגיה לביצוע פעולותיהם החיוניות.
במצב של סכרת, יש חוסר באינסולין או חוסר תגובה של התאים לאינסולין. כתוצאה מכך הגלוקוז לא נכנס לתאים ונשאר בדם. לכן רמות הסוכר בדם גבוהות מאוד, בעוד התאים עצמם "גוועים ברעב". למעשה הנזק שנוצר הוא כפול – גם פגיעה בתפקוד התאים בשל מחסור באנרגיה וגם רמות גבוהות מדי של סוכר בדם שאינן בריאות לאיברים ועלולות לגרום נזק למערכת העצבים והראיה. בנוסף לכך התאים הרעבים משדרים אותות מצוקה הגורמים לגוף לפרק שומן ושריר, עם תוצאות הרסניות.
אילו כלבים סובלים מסכרת?
סכרת מופיעה לרוב בכלבים בגיל הביניים ומעלה, כלומר החל מגיל 7. הנפיצות עולה בגילאים המבוגרים ונמצא כי סכרת נפוצה יותר בנקבות. כלבים מכל הגזעים עלולים לחלות בסוכרת.
בעיות בלב של סטאר
סטאר היא כלבה קטנה ומתוקה. לפני כ 3 שנים במהלך בדיקה שגרתית אובחנה איוושה בליבה. הבעלים גם סיפרה שלאחרונה סטאר משתעלת שיעול יבש מספר פעמים ביום ושיש ירידה בפעילות אותה ייחסה הבעלים לגילה המתקדם.
צילום בית חזה לא הותיר מקום לספק – הלב היה מוגדל ונראה היה כי יש התחלה של בצקת ריאות שהיא תוצאה של תפקוד לב לקוי. סטאר הועלתה מיד על תרופות (ממש כמו בני אדם) להורדת לחץ הדם ולשיפור תפקוד הלב ובהמשך עברה גם אבחון באמצעות אקו אצל ד"ר יעל גולני, הקרדיולוגית שהגיעה למרפאה וביצעה את הבדיקה.
בזכות התרופות והטיפול המסור מצב רוחה השתפר וכך גם כוחותיה ששבו אליה. סטאר המשיכה לחיות כמה שנים טובות נוספות לאחר האבחון עד שנפטרה בשיבה טובה כמעט בגיל 16.
כיצד נחשוד בבעיית לב:
ראשית בכל פעם שכלבכם עובר חיסון או מגיע למרפאה מסיבה כלשהי הוא גם נבדק . בבדיקה זו ייבדקו צבע הריריות (חניכיים בהירות- מעיד על חיוורון, אשר עשוי לנבוע מלחץ דם נמוך), וכן נאזין למשך כמה שניות ללב. במרבית בעיות הלב הקשבה פשוטה ושגרתית ללב תגלה איוושה ('רשרוש') המעידה על בעיה במבנה הלב.
סימנים קליניים שניתן להבחין בהם בבית– בהתאם לסוג הבעיה ומקורה ניתן יהיה לראות אחד או יותר מהסימנים:
א. ירידה בסבילות למאמץ - כלב שמתחיל להראות סימנים של התעייפות מוקדמת- בטיול, בהליכה בתוך הבית, ריצה או עליה במדרגות. יתכן שיתנשף באופן מוגזם בעקבות מאמץ, או שייקח לו זמן להתאושש מפעילות שגרתית. הסימנים עשויים להגיע בבת אחת, או בהדרגה, ולעיתים ניתן לטעות ולחשוב כי הכלב פשוט "מזדקן" ולכן הירידה בכושר.
ב. שיעול - שיעול במצבי פגיעה לבבית עשוי לנבוע מהגדלה של הלב, עד כדי כך שגורם ללחץ על קנה הנשימה, וגירוי לשיעול. כמו כן שיעול עשוי להיגרם גם מבצקת ריאות, משנית לבעיה לבבית.
ג. שינויים קיצוניים במשקל - במצבים של בעיית לב כרונית מוכרת ירידה הדרגתית אך חמורה במשקל. במקרים אחרים ישנה צבירה בלתי נורמלית של נוזלים בחללי הגוף, ועם הצטברות הנוזלים נראה עליה במשקל. מכאן גם החשיבות של שקילת הכלב בכל ביקור במרפאה ומעקב אחר עקומת המשקל.
ד. קשיים בנשימה/מצוקה נשימתית - מחלת לב עשויה להתבטא באופן פתאומי ואקוטי בקושי נשימתי מסכן חיים, לרוב בשל בצקת ריאות. במצב זה ניתן להבחין בנשימות כבדות, שינוי צבע הלשון לסגלגל או כחלחל ולעיתים עמידה אופיינית- הכלב לא ירצה לשבת או לשכב, אלא יעמוד בפה פתוח, צוואר מתוח וברגלים קדמיות מרוחקות זו מזו, כמנסה לשאוף כמה שיותר אוויר. מצוקה נשימתית הינה מקרה חירום, ובמידה והכלב סובל ממנה יש להגיע בדחיפות לקבלת טיפול וטרינרי.
המלען של רקס
רקס הגיע אלינו למרפאה עם תלונה שגרתית למדי, הבעלים סיפר שליטף את רקס וחש בבליטה מוזרה בצד שמאל של גופו. בבדיקה נלקחה דגימה מהמסה בעזרת שאיבה והתגלו חיידקים רבים. רקס נשלח הביתה עם טיפול אנטיביוטי אך לאחר שבוע חזר שוב והמסה נשארה באותו גודל.
קיבלנו החלטה להכניס את רקס לניתוח כדי להסיר את המסה. בניתוח בוצע חתך קטן וממנו יצא לפתע מלען!!
הפצע נוקה ונשטף היטב, לאחר מכן הוחדר נקז למספר ימים על מנת לנקז את עודף הנוזלים בחתך.
מלען הוא זרע זיפני של צמחי השיבולת.
מלענים נפוצים בסוף האביב ובקיץ. הזרע עטוף בזיפים נוקשים ומשוננים אשר משמשים אותו להצמדות לבעלי החיים העוברים ליד הצמח ובכך מעבירים את הזרע לאזורים חדשים.
אצל רקס שלנו המלען לא רק נתפס על הפרווה אלא חדר את העור, ויצר שם דלקת ונפיחות.
מקומות נוספים המועדים לפורענות לחדירת מלענים הם הנחיריים (כאשר הכלב מרחרח בעשב), בתוך האוזניים וכפות הרגליים.
למה לשים לב:
הסימנים הבאים עשויים להעיד על נוכחות מלען ומחייבים בדיקה יסודית:
עיטושים תכופים, דימום והפרשות מהאף (מחשיד למלען בנחיריים
נענועי ראש וגירודי אוזן, מחשיד למלען בתוך תעלת האוזן
צליעות, פצע או נפיחות בכף הרגל
כל פצע בעור
עין אדומה, מפרישה ומצומצמת. כן, מלענים יכולים לחדור גם מתחת לעפעפיים.
סיבוכים אפשריים:
מלען שלא אותר ולא הוצא בזמן, עלול להמשיך להתקדם בתוך הגוף, כולל לתוך איברים פנימיים. לדוגמא, מלען, שנשאף והתקדם מהנחיריים פנימה לקנה הנשימה עלול לחורר אותו ולצאת לתוך בית החזה, שם עלול אף לחורר את הריאות או את כלי הדם הגדולים הנמצאים שם.
מאחר והמלען אינו סטרילי הוא מעביר איתו חיידקים לתוך האיבר שאליו הוא חדר. כתוצאה מכך, נראה בדרך כלל דלקת מאד כואבת ומזוהמת באיבר בו הוא נמצא.
צריך לקחת בחשבון שכלבים, שנמצאים הרבה בסביבת עשבי שיבולת שועל או חיטה עלולים להיפצע
שוב ושוב ממלענים, ובאיברים שונים.
מפעם לפעם, ובעיקר לאחר טיולים בטבע, רצוי לבדוק את פרוות הכלב ובין הכריות בכף הרגל כדי להסיר כל מלען שנתפס שם.
אבנים בדרכי השתן של לילי
לילי הגיעה אלינו אחרי שבעליה שמו לב שבמשך כמה שבועות היא משתינה הרבה בבית, ולפעמים השתן מעורבב בדם. התיאבון שלה ירד וכך גם מצב הרוח. הבעלים של לילי הביאו שתן לבדיקה, על פיה עלה חשד לדלקת שתן ואבנים.
לילי עברה צילום רנטגן בו נראו בבירור אבנים בשלפוחית השתן.
כטיפול ראשוני לילי התחילה לאכול אוכל רפואי שתפקידו להמיס את האבנים, אבל בגלל שאחת האבנים נראתה גדולה מדי ובשל החשש שתחסום את דרכי השתן הוחלט לבצע ניתוח בו יוסרו האבנים מתוך השלפוחית.
בניתוח האבנים הוצאות מהשלפוחית בעדינות בעזרת פינצטה ולאחר מכן השלפוחית נשטפה היטב גם דרך החתך וגם דרך הקטטר שהוכנס.
האבנים נשלחו לבדיקה על מנת שנדע בוודאות מאיזה סוג הן וכיצד להימנע מהן בעתיד,
אבנים בשלפוחית השתן יכולות להיווצר ממספר סיבות:
תהליכים זיהומיים בדרכי השתן כמו תאים, מינרליים או גופים זרים.
פגמים גנטים ומטבוליים שונים.
פגמים אנטומיים בדרכי השתן.
עלינו להיות ערניים לסימנים ולהתנהגות של בעל החיים שלנו, וכך נוכל לזהות את הבעיה
ולטפל בה במהירות האפשרית.
אם בעל החיים מטפטף שתן בבית.
אם השתן דמי.
אם לבעל החיים יש כאב או קושי בעת מתן השתן.
במקרים חמורים- חסימה של צינור השופכה, אשר מצריך ניתוח חירום של פתיחת החסימה, או חסימה של הצינור המנקז את הכליה, בה לפעמים יראה בעל החיים כאב ולפעמים לא
אם בעל החיים שלכם מראה סימנים כאלו יש לפנות למרפאה לייעוץ ומתן טיפול.