.Spirocerca lupi תולעת הפארק היא טפיל נפוץ שמסכן את חייהם של הכל בישראל
התולעת התגלתה בסביבות שנות השמונים באיזור הפארק הלאומי ברמת גן ומכאן שמה.
מאז שנות השמונים ועד היום התפשטה התולעת בכל רחבי הארץ מדרום לצפון והיום לצערנו הרב ניתן למצוא אותה במידה רבה גם באזורנו.
בשנים האחרונות התגלו במרפאתנו מספר רב של מקרי המחלה, חלקם קשים מאוד.
כיצד נדבקים בתולעת?
המחלה נפוצה בכלבים. ההידבקות שלה מקורה באכילת חומרים אורגניים שאותם כלבינו אוכלים בשמחה במהלך הטיול.
גם חיפושיות הזבל מחפשות כמזון את אותם חומרים אורגניים וכך לעיתים נבלעות ע"י הכלב.
אם החיפושית שנבלעה נגועה בספירוצרקה לופי- הכלב יידבק!!!!
תסמינים ונזקי תולעת הפארק:
כלבים אשר נדבקים בטפיל לרוב לא מראים סימנים חיצוניים עד אשר הנזק שנגרם הינו גדול.
התסמינים רבים ומגוונים ותלויים בשלב המחלה ובשלב הנדידה בגוף אליו פנתה התולעת בדרכה.
תסמינים אפשריים הם: הקאות, שלשולים, קשיי בליעה, ריור, קשיי נשימה, שיעולים, שיתוק ודימומים פנימיים.
הנזקים הנצפים ביותר במהלך המחלה הם:
*אבי העורקים-קרע בכלי הדם,אחד הגורמים הנפוצים למוות פתאומי.
*חוט השדרה-עלול לגרום לחולשה/שיתוק.
*גרנולומות-גידולים בוושט אשר גורמים להקאות חוזרות ונשנות.
אבחון וטיפול במחלה:
אבחון המחלה קשה ובעייתי. לעיתים קרובות נמצא קושי באבחון היות וסימני המחלה הם רבים ומגוונים ומשתנים בין כלב אחד למשנהו כתלות במקום התיישבות התולעת.
קיימות היום 3 בדיקות אפשריות לאבחון:
* צילום רנטגן - לפי צילומי בית חזה יהיה ניתן ב 60% מהמקרים לחשוד בהימצאותה של התולעת. אך עדיין יש צורך להמשיך לבדיקות נוספות.
* בדיקת צואה - בדגימות הצואה ניתן למצוא ביצים ייחודיות של תולעת הפארק אשר מופרשות בצואה. בדיקה זו יחסית זולה מבחינת עלויות אך חסרונה בא לידי ביטוי בכך שב 30% מהמקרים אינה מאבחנת את המחלה.
* אנדוסקופיה - הכלב עובר הרדמה כללית שבמהלכה מוחדר אנדוסקופ אל תוך צינור הבליעה והקיבה, ועל ידי כך ניתן לצפות היכן התולעת התמקמה או יצרה גרנולומות.
בדיקה זו נחשבת יעילה יותר מבדיקת הצואה, אך כוללת הרדמה כללית ואבחון ע"י רופא מומחה ועל כן מייקרת משמעותית את האיבחון.
טיפול לאחר הדבקה:
הכלב יטופל בחומר אשר משמיד את התולעים וביציהן במינון ותדירות גבוהים יחסית במשך מספר חודשים, במקרים מסויימים כאשר הגרנולומות גדולות מאד או לא מגיבות לטיפול התרופתי, יהיה צורך בהתערבות כירורגית לתיקון הנזקים שנגרמו בגוף.
כיצד נמנעים מהתולעת עוד בטרם הידבקות?
כיום נהוג להזריק לכלב תרופה משמידה פעם בשלושה חודשים כטיפול מניעתי שמסייע בהדברת המחלה. במקביל לטיפול המונע מומלץ להגן על הכלב בעזרת מחסום פה (זמם) למניעת"אכילת זבלים" למיניהם.
*חשוב לדעת!!!
כלבים ממשפחת הקולי הרועים האוסטרלים והמעורבים בהם עלולים להיות רגישים לחומר הפעיל המוזרק כטיפול מונע. על סוגי כלבים אלו יש לעבור תחילה בדיקת דם גנטית הבודקת את הימצאותו של הגן MDR 1 בטרם קבלת הטיפול.
בתמונה ניתן לראות צילום רנטגן של כלב הנדבק בתולעת הפארק, כחלק מניסיון זיהוי המחלה. התגלתה בצילום מסה חשודה שלאחר אנדוסקופיה התגלתה להיות מושבה של תולעים בושט.
בעזרת טיפול מונע הכלב הצליח להתגבר על המחלה.
