תינוק חדש מגיע הביתה ומשנה לכם ולחיית המחמד שלכם את חייה,
קשה, גם אם מאד רוצים, לתת את אותה תשומת הלב שקיבלה קודם לכן,
פעמים רבות יורדת גם איכות החיים שלה והיא פשוט מקנאה.
חשוב להיות מודעים לנושא ולנקוט במספר צעדים עוד לפני הלידה על מנת להקטין את עוצמת הטראומה שחווה חיית המחמד שלכם:
נסו לקבוע שיגרת האכלה וטיולים עם כלבכם מספר חודשים לפני הלידה, שיגרה שתוכלו לעמוד בה גם אחרי הלידה.
השתדלו להפחית מעט את מידת הפינוק והאהבה שאתם מרעיפים על כלבכם/חתולכם, שכן יהיה לרובכם קשה מאד לתת את אותה תשומת הלב בעתיד.
אם בכוונתכם לשנות את אורח חיי הכלב/החתול בצורה קיצונית (כמו למשל להשאיר אותו במשך היום מחוץ לבית), עשו זאת בהדרגה מספר חודשים לפני הגעת התינוק זאת על מנת שלא יקשר את "ההרעה בתנאים" לתינוק.
במידה וכלבכם נוטה לתוקפנות ושתלטנות, יש להקדים את הטיפול בכך באמצעות סירוס אשר מונע את היווצרות הורמון המין הזכרי האחראי לאגרסיביות הזכרית וגם באמצעות אילוף אצל מאלף מקצועי.
יש לאפשר לכלב/חתול להיות מעורב בהכנות הבית לתינוק החדש, תנו לו לסייר בחדר הילדים ולהתרגל לחפצים החדשים שבו.
יום או יומיים לפני שהתינוק מגיע הביתה, רצוי לתת לכלב או לחתול להריח פריט עם ריחו של הרך הנולד(חיתול, שמיכה) ובו בזמן לתת לו פרס (משהו טעים שהוא אוהב במיוחד). ניתן לחזור על פעולה זו מספר פעמים על מנת ליצור זיכרון חיובי בהקשר לריח התינוק.
אחרי שבמזל טוב נולד התינוק והוא מגיע הביתה, תנו לכלב/חתול לבצע היכרות עמו, בהשגחתכם כמובן.
הרשו לו לרחרח את הילד, רובכם תגלו כי מהר מאד תיפחת ההתעניינות בו. רוב בעלי החיים יסתגלו יפה לשינוי ולא יראו תוקפנות מיוחדת כלפי התינוק. בכל מקרה אל תתנו לבעל החיים להיות לבד עם ילדכם, לפני שאתם בטוחים לחלוטין שהתרגל אליו והוא מקבל אותו כמו כל אחד אחר מבני המשפחה.
אין סיבה להיות "היסטרים" מדי לגבי נוכחות חיית המחמד בסביבת תינוקכם – הרבה יותר מסוכן לילדכם מבחינה בריאותית להיות בנוכחות ילדים אחרים או מבוגרים. אחוז המחלות המדבקות בין אנשים, הרבה יותר גבוה מאשר בין אנשים לבעלי חיים.
אם תשמרו על כלבכם מחוסן, נקי ומטופל כנגד טפילים, אין שום סיבה לחשוש מהעברת מחלות.
כלב/חתול שחי בהרמוניה בבית עם ילדים הם שמחה גדולה לבעל החיים ולכל המשפחה.